הקומיקס העברי הראשון מאת: צחי פרבר, ערך לשונית: אביהו אגוזי 'מיקי מהו ואליהו' היה הקומיקס הראשון לילדים שיצא בשפה העברית בארץ ישראל. אבל האם הוא אכן יכול להיחשב כקומיקס העברי הראשון? חרוזיו של עמנואל יפה נאים וטובים והקו האיורי של הקומיקס הוא בוטח ומהוקצע, אבל כשמביטים ב'מיקי מהו ואליהו' בתשומת לב, נדמה כי סיפור הקומיקס של עמנואל יפה אינו מקורי לחלוטין. החתול למשל, הוא בן דמותו של החתול פליקס (Felix The Cat), שהיה כבר כוכב קולנוע בעת שכתב יפה את הסיפור. פליקס הוא דמות אנימציה עוד מתקופת הראינוע. ואחת מדמויות האנימציה המוכרות ביותר בעולם, אם בזכות מאפייניו הפיזיים, גוף שחור המנוגד לפנים לבנות בעלות עיניים גדולות וחיוך ענקי, ואם בזכות המצבים הסוריאליסטיים אליהם הוא נקלע. פליקס נוצר בידי אוטו מסמר באולפניו של פאט סאליבן, והסרטים המצוירים בהם הוא מככב זכו להצלחה ולפופולאריות חסרת תקדים בשנות ה-20, פליקס זכה לככב ברצועת קומיקס משלו, שצוירה על ידי מסמר, ובמהרה הופיעה דמותו על מגוון מוצרים. זמרי ג'אז כמו פול ויטמן שרו עליו, ודמותו שודרה בשידורי הניסיון הראשונים של הטלוויזיה כבר בשנת 1928. בשנת 1933, שנתיים לפני שפרסם יפה את 'מיקי מהו ואליהו', כתב אברהם שלונסקי סיפור אודות עלילות עכבר אחד. הסיפור נקרא 'עלילות מיקי מהו', משחק מילים על מיקי מאוס Mickey) Mouse) של וולט דיסני, והיה גאה בו עד מאוד. או כפי שסיפר אריה נבון: "את 'עלילות מיקי מהו' היה כותב שלונסקי פרק-פרק, מביא לקפה קרלטון ומוסר אותו לידי. אני הייתי לוקח אותו הביתה ומכין איורים. אך לפני שהיה שלונסקי מוסר פרק לידי, היה קורא אותו בהתלהבות עליונה לפני ולפני כל מי שנזדמן לבית-הקפה. מעולם לא ראיתי אותו כל-כך מאושר ונלהב כפי שהיה מתעלולי הלשון שנקט בהם בספר זה". שלונסקי אהב עד מאוד את הצד החתרני וההתרסתי של חלק מהכתיבה הספרותית ב'דבר לילדים', ונהנה עד מאוד, כי בניגוד לחוות דעתם של העורכים והמומחים, הילדים אהבו עד מאוד את 'עלילות מיקי מהו', ואף ידעו ממנו קטעים שלמים בעל-פה, או בלשונו: "על כל ה'קונצים' שבהם, על כל תחבולות העורמה הפיוטיות, על כל הקונדסות, הקורצת אותה קריצת-עין ערמומית-שובבת, שהיא אחד מסודות האמנות." דמויותיו של נבון מקוריות ומגוונות, נבון דאג לפתח אותן ורבות מהן השתנו עם השנים, כמו 'אפרוח בלבולמוח', שמתפתח מאפרוח בן ביצה, למעין ילד מוזר, יצור כלאיים בעל גוף אנושי וראש אפרוחי. אריה נבון הצטיין באפיון הווי הארץ. נראה היה כי לא משנה היכן היה ומה צייר, התוצאה הסופית על הדף הייתה תמיד ארץ-ישראל. לימים, כשחזר מצרפת, הוא סיפר: "עם כל אהבתי לפריז, כמעט לא רשמתי שם, לא את מראות הרחוב ולא את האנשים. כך היה גם כשביקרתי באנגליה, בגרמניה ובארצות הברית. הנוף בארצות אלה לא היה קרוב לי. הוא היה אפור, גשום. כשניסיתי לצייר, הרגשתי שאני מאבד את הקו שלי, עובר לצייר בקו עבה. אותו הדבר קרה כשציירתי במחנות הפליטים בגרמניה. הקו שלי נולד, כנראה, בתל-אביב, באור של הארץ". אריה נבון חבר ללאה גולדברג והשניים הפכו לחלוצי הקומיקס העברי. לימים הוא סיפר כי כשחזר מפריז החל הקשר ביניהם. נודע לו שנפתח בית-קפה בשם 'כסית', והוא הלך לשם בערב. שלונסקי ניגש אליו, בירך אותו לשובו, והציע לו להצטרף לחבורתו. אני מביא מדבריו של נבון: "ביניהם ישבה צעירה שברירית, מתוחה כלשהו ועיניה בוהות כמצפות למשהו. שלונסקי הציגה לפני – לאה גולדברג, עבדה אז ב'דבר לילדים'. לימים עשינו 'שותפות' – אני הייתי מצייר סדרות ציורים בשם 'אורי-מורי', 'אורי-כדורי', ואחרות, מעין 'קומיקס' עבריים, ל'דבר לילדים' והייתי מביא אותן למערכת. לאה הייתה מתיישבת לשולחן, מציתה סיגריה, נוטלת עט ומעלה חרוזים לציורי במהירות גדולה מ'טבעות העשן' שהייתה מפריחה באוויר. החרוזים נתחרזו אצלה כאילו מאליהם. פעם הסבירה לי את מלאכת השיר: "בראשית היה הריתמוס. כך מתחיל השיר."