חלון לאנימציה ישראלית . . . . אוסף אנימציה ישראלית עכשווית, הבודק את ייצוג 'הישראלי' באנימציה. האוסף מרכז סרטים בעלי זהות ישראלית מובהקת ומאפשר לבחון את מרקם הישראליות העכשווית. חלק מהסרטים עוסק בביקורת חברתית, רובם פשוט נוכחים. הם אינם מנסים לייצג ישראליות. הם רלוונטיים, נוגעים ובעיקר- מקומיים. הצבא מחלחל לסרטים באוסף זה. ביומיומיות שלו, כחלק משגרה אזרחית בלתי נמנעת. סרטי מלחמה והתייחסות ישירה לסכסוך- ישמרו לקובץ שיעמוד בפני עצמו. צפייה בסרטים מעלה את השאלה האם יובנו למי שלא גדל כאן. ואולי, דווקא בשל האוטנטיות, הם אוניברסאלים. לוקאליות באנימציה היא נדירה. דיסני יצר עולם אירופאי בשלגיה והיתר מנסים לחקות מציאות אמריקאית. מעצם היותה של האנימציה דימוי מציאות, היא נראית לרוב ללא זהות מקומית, ולעיתים גם ללא תקופה או שפה. כיוצר מציאות - להיות מקומי זו בחירה. לחלק מהיוצרים באנימציה זו בחירה מובנת מאליה. הסרטים נעשו כסרטי בוגרים בתי ספר לאנימציה, קליפים מתוך תוכניות בטלוויזיה ופרוייקטים אישיים. מתוך הסרטים: הורה נדל"לנים / איה עמיקם הגישה הבסיסית לקליפ, כפי שניסח אותה קובי אוז, סולן להקת טיפקס, היתה "להרקיד את הייאוש". היוצרת, איה עמיקם, יצרה מסכת, מיוזיקל וערב שקופיות בחדר האוכל של הקיבוץ. כל מה שממלא את ליבנו בחדווה של חוסר תוחלת משותף. (2007). הסיפור על החבר שלי דני ואיך הוא הרג את גאנדי / ניר מטרסו (תפוז הפקות) לפעמים קורה שהיום עובר בלי שלדני יהיה מושג מה הוא עשה בו. זה לא שדני לא מסתדר עם הסביבה או שיש לו בעיה עם הקשיחות של ירושלים. הוא רק אוהב להשתבלל, אין מה לעשות, זה גנטי. מבוסס על סיפור של גור בנטביץ' המבוסס על חלום של דניאל עופרי. נעשה במסגרת פרויקט מבטים 2005 השימשונים / פיטשי פוי (טלעד) מתוך סדרה של דודו גבע על אפיזודות קצרות של משפחת השימשונים אי שם ברמת גן רבתי. עונת החמוצים / רונן ז'וראט (בצלאל) כשרונן וחבריו נוסעים לים, כל אחד אחראי להביא משהו אחר. אך עד היום חברים לא מבינים למה תמיד הוא מביא גם מלפפונים חמוצים. סרט על זיכרונות, משפחה, חברים וכמובן, חמוצים. וכתוב / טל גדון (בצלאל) נקודת מבט חדה על יהדות, דרשות ורבנים. אנימציית סטופ-מושן מבוססת על פס קול מתוך דרשה מקורית של הרב אמנון יוסף. אדוני מלך / עידו סולימן (מנשר לאמנות) חשבון נפש עצמי, עם אבא מת, עם בן גוריון והעלייה. על זיכרון, קבלה עצמית וזהות, ובעיקר על סליחה. סיפור אישי, בנוי על מבנה תפילה.