יוסף מרדכי בס נולד בלבוב, פולין (היום העיר למברג באוקריאנה) ב-5.5.1908 לאחר סיימו את בחינות הבגרות התנדב לצבא, סיים את בית הספר לקצינים ועבד כקריקטוריסט וסטיריקן בעתונות הפולנית.
עם שחרורו החל ללמוד בפוליטכניון בלבוב בפקולטה לאדריכלות, שם שימש גם כאסיסטנט לציור.
הוא היה ספורטאי מחונן, אצן למרחקים קצרים (שיאו היה 11.3 שניות לריצת 100 מ') ומתמודד עטור מדליות בקרב חמש.
הוא שיחק כחלוץ בקבוצת 'החשמונאים', קבוצת הכדורגל היהודית היחידה (!) ששיחקה בליגה הלאומית בפולין, לפני פרוץ מלחמת העולם השניה. ב-1934 עזב מרצונו את הפוליטכניון, בעקבות ההגבלות שהוטלו על סטודנטים יהודים שלמדו בו. חזה את העתיד הנורא הצפוי ליהודי פולין והעלה ארצה את הוריו. בשנת 1936 עלה אף הוא לא"י.
עם עלייתו נרשם ללמודי האדריכלות בטכניון בחיפה אותם סיים ב-1938. בס המשיך לשחק כדורגל בקבוצת 'מכבי חיפה', עד למשחק מול נבחרת המשטרה הבריטית, בו שיחק כבלם ונפגע במכוון על-ידי חלוץ בריטי. אשר גרם לנזק קשה בברכו, ובכך קטע את הקריירה הספורטיבית שלו. ב-1939 נשא את רות לבית בוכנר, ובמרוצת השנים נולדו להם שתי בנות ובן.
בתקופה זו עבד ב'אשנב', היה עורכו האחראי של 'בטרם', ואף החל לעבוד כקריקטוריסט פוליטי קבוע בעיתון "הארץ".
ב-1940 הוציא לאור את השבועון הסטירי 'סכות' והיה עורכו במשך 6 שנים.
בשנים 1941-1942 לימד ציור בבית הספר התיכון 'אהל שם' ברמת-גן. ובנוסף לכך משנת 1940 עד שנת 1947 עבד כאדריכל בעירית תל-אביב. בשנת 1947 החל לעסוק כאדריכל עצמאי ועם פרוץ מלחמת השחרור התגייס לצה"ל והועבר למטה משטרת ישראל, שם נשא בתפקיד קצין ההסברה הראשון של משטרת ישראל. במסגרת תפקידו, נתבקש על ידי מפכ"ל המשטרה דאז, יחזקאל סהר ז"ל, למצוא מילה עברית למילה Taxi. כך המציא את המילה 'מונית' (המורכבת משתי מילים מונה+מכונית), אשר נתקבלה על ידי הציבור בארץ והאקדמיה ללשון ושימשה את הבסיס למילים נוספות שבאו בעקבותיה לדוגמא 'משאית' ו-'מיכלית'.
עם תום מלחמת השחרור חזר לעסוק באדריכלות ב-1957 הקים משרד פרסום בשם 'פ.ב.ס פרסום ויחסי ציבור בע"מ', אשר על לקוחותיו נמנו מוסדות, מפלגות פוליטיות וחברות מסחריות וציבוריות.
ב-1981 הקים יחד עם קונצרן התיירות 'קופל' חברת פרסום בשם 'קיי פרסומאים בע"מ'.
במשרדי הפרסום שלו עסק בס בגראפיקה שימושית ועיצב אין ספור סמלים מסחריים, ביניהם בל"ל, עמידר, חי-בר, סופרגז. הוא זכה ב-11 פרסים ראשונים של עיצוב מדליות עבור החברה הממשלתית למדליות ועיצב לוגוטייפים, כרזות, מודעות ומסעי פרסום.
ב- 1988 מכר יוסף בס את חברות הפרסום שלו. עד תם שנות השישים (במשך 30 שנה), צייר בס את הקריקטורה השבועית, בעמוד הפובליציסטיקה בימי שישי ב'הארץ' ואף צייר קריקטורות של שחקני-במה ואמנים שלוו במשך שנים את מאמרי ביקורת התיאטרון של מבקר התיאטרון הנודע חיים גמזו ז"ל שפורסמו בעיתון.
עם זאת כתב ופרסם טור הומוריסטי מצוייר "קו חד" בעיתון 'דבר' תחת שם העט 'ביס', פרסם קריקטורות בשבועונים 'דבר השבוע', 'רימון', ו'במחנה', ואייר ספרי ילדים. בשנות החמישים המאוחרות הוציא במשך שנתיים את השבועון הספורט הסטירי 'אחד אפס', אשר נושאיו המרכזיים היו ספורט והומור .
בתום שנות ה-60 החל לצייר קריקטורות פוליטיות שהופיעו מדי שבוע ברשת העיתונות הלועזית בישראל , עליה נמנו, בין השאר, 'לעצטע נייעס', 'ויאצה נוסטרה', 'אוי קלט', 'נוביני קורייר' ואחרים. הוא עיצב אין ספור כרזות, למופעי אמנות ובידור נחשבים, להופעות (הרי בלפונטה, לואי ארמסטרונג, מרלן דיטריך, ורבים אחרים) והצגות ('אנה פרנק', 'זרוק אותו לכלבים', 'מירה'לה אפרת', 'נפוליאון בניו אורלינס', 'הביצה', 'אי לייק מייק', 'סנונית בחוף מיומבה' ועוד רבות). ואף עיצב תכניות להצגות תיאטרון ותפאורות ('איי לייק מייק' ועוד). וצייר פורטרטים רבים של אישים מפורסמים (הרוזן ברנדוט, יצחק שדה, יהודי מנוחין, אברהם שלונסקי, מאנה כץ, שלום אש, חיים ויצמן ועוד). יוסף בס הוציא 11 ספרי קריקטורות, ובהם אוספי הקריקטורות שלו שהתפרסמו בעיתון "הארץ" מאז תחילת שנות ה-40: 1942 – על ימין ועל שמאל – המבוא מאת : אורי קיסרי
1944 – הימים הללו – המבוא מאת: פרופ' דב סדן
1949 – עבדים היינו – המבוא מאת: ד"ר חיים גמזו
1951 – המכביה בחיפה – המבוא מאת: בן-ציון פט
1952 – היו זמנים – המבוא מאת: יצחק שנברג
1955 – יהיה טוב – המבוא מאת: ד"ר יעקב הורוביץ
1959 – השנים הללו – המבוא מאת: ד"ר חיים גמזו
1961 – הזקן והעם – המבוא מאת: חיים הזז
1968 – מדינה זה לא צחוק – המבוא מאת: שמעון פרס
1968 – דיין בעין הקריקטורה – המבוא מאת : גבריאל צפרוני
1980 – היה טוב – המבוא מאת: שלמה טנאי הספר 'הזקן והעם' הוצא לבקשת משרד ראש הממשלה וכולו נסב סביב דוד בן-גוריון. בס הוזמן לשהות מספר ימים במחיצתו, בשדה בוקר, לצורך איורים וקריקטורות שהכין לספר.
'דיין בעין הקריקטורה' הוצא ביוזמת משרד-הביטחון, לאחר מלחמת ששת הימים, ובו אוסף קריקטורות של משה דיין כסמל הניצחון, כפי שהופיעו בעיתונות הישראלית ובעולם כולו (בכלל זה בעיתונות הערבית). את המבוא לספרו התשיעי של יוסף בס "מדינה זה לא צחוק" כתב מר שמעון פרס:
"מר יוסף בס, שהוא פובליציסט במכחול זה עשרות בשנים, מצטיין בגוון של כישרונות שעשעהו כמעט למוסד במערכת הביטוי של ישראל החדשה. עיניו מטיבות לחדור, מכחולו ממושמע ומשכנע, ערנותו היא טבעית וקבועה, והוא ניחן בחוש הומור המסוגל למזג אמת-אכזרית עם סלחנות דרושה. ומי שעוקב אחר ציוריו, ייווכח גם לדעת שהוא אינו רק משרת של אתגר שוטף אלא גם בעל נקודת-מוצא מצפונית. הוא לא רק אדם בעל יכולת להשקיף, אלא גם אדם שהוא בעל השקפה". יוסף בס נפטר בשנת 1995 |
