ראיון עם זאב אנגלמאיר, המאייר הלאומי מאת: אלי אשד. ערך לשונית: אביהו אגוזי זאב אנגלמאיר הוא אחד הקריקטוריסטים והקומיקסאים העסוקים ביותר במדינה, שיצר כמה מהדמויות הביזאריות ביותר של עולם הקומיקס הישראלי, בעיתונות הארצית ובזירת הקומיקס האלטרנטיבית. הוא נולד בקיראון. אביו, ימי אנגלמאיר, היה מורה, צייר ומנהל קייטנת 'הצברים העליזים', סבו יהודה, היה אלוף הארץ באגרוף וסבתו, שרה, אלופת הארץ בגפילטעפיש [דג ממולא]. הוריו רקדו בחוגים לריקודי עם בקרית אונו. בילדותו ניגן בפסנתר ובגיל ארבע עשרה החל לצייר באובססיביות, כשעבר עם הוריו ואחותו לגור בוויניפג, קנדה. אנגלמאיר: בניגוד להורי ובני משפחתי, לא התעניינתי בספורט והייתי אלרגי לריקודי עם מאז ילדותי. לא הבנתי למה ההורים שלי נהנים לקפץ בכל מיני מתנ"סים לצלילי 'ושאבתם מים בששון'. עד היום הספורט האתגרי שאני מצטיין בו הוא גזירת תמונות ממגזינים. אני אלוף הארץ בגזירה מהירה ולכן יש לי כאלה שרירים מנופחים באצבעות הידיים. כשהתחלתי לצייר, התעניינתי במיוחד במחבלים ובפילים. בפילים הייתי ממש מומחה והייתי מצייר אותם עושים עמידות ידיים, רוקדים, ולפעמים יורים בחדק על מחבלים. אחר כך זה השתנה לטיגריסים. בגיל שתיים עשרה אנגלמאיר הכין ספרון שאותו העדיף לא להראות להורים. בעמוד הראשון צוירה אישה לבושה ובעמוד האחרון עירומה. לא במיוחד מתוחכם, אבל בדפדוף מהיר היא מורידה את הבגדים. אנגלמאיר: הספרון הזה נועד למטרות אישיות שאיני יכול להרחיב עליהן את הדיבור. בכל אופן הדמות ההיא שצוירה שם הייתה דומה מאוד לשושקה, רק התלתלים שלה היו פחות מסולסלים. בשנות ההתבגרות אנגלמאיר העדיף חוברות פורנו שסבא שלו הביא משגרירות שוודיה בישראל, על חוברות סופרמן ובאטמן. אנגלמאיר: הבחורות בחוברות האלו היו הרבה יותר משכנעות, זמינות ומפתות. איך אפשר לפנטז על סופרמן כשהוא כל הזמן מתעופף ממקום למקום? אלי: מתי הבנת שאתה מעדיף לעסוק רק בקריקטורות ובקומיקס? אנגלמאיר: אחרי הלימודים בבצלאל. בתחילה ניסיתי את כוחי כצייר ריאליסטי, חוויה מתסכלת כי היו סביבי מאיירים הרבה יותר טובים ממני. עשיתי סקיצה לתקליט של סקסופוניסטית ג'אז, ברברה תומפסון, וגיליתי שאני יכול לאייר בקו הגולמי הלא מעובד שלי, מה שהפך את הציור שלי להרבה יותר כייפי, רענן ולא מאומץ. אלי: מה העבודה האיורית הראשונה שעשית? אנגלמאיר: בשנה השלישית בבצלאל, נכנס לבניין בחור שחיפש סטודנט שיעשה לו עבודה קטנה. נפגשתי איתו בבית האמנים והוא ביקש שאכין לו פלטה של מאה איורים קטנים של פופאי, סנטימטר על סנטימטר. העתקתי תמונות של פופאי ממחלקת האנימציה בבצלאל ועשיתי לו פלטה עם הפרדת צבעים. הוא היה מאוד דיסקרטי וכשקיבל את הפלטה התחמק ולא שילם לי. הוא אמר שיצא משנתיים וחצי בכלא ולא כדאי לי להסתבך איתו. כך קרה שהעבודה הגראפית האיורית הראשונה שעשיתי הייתה פלטת אל-אס-די. כשהיה בקנדה, יצר אנגלמאיר קולאז'ים רומנטיים, ובבצלאל המשיך בחיבורי תמונות ממקורות שונים שמהם יצר עבודות חדשות. אנגלמאיר: אני די. ג'יי. וויזואלי. כמו שעושים סימפולים ומערבבים היפ הופ עם קטעים של 'הגבעתרון', כך אני עושה עם וויזואל ומילים. אני משתמש במאגר עצום של אימג'ים מההיסטוריה הוויזואלית של העולם. החיבור בין תמונות ואיורים מתקופות שונות יוצר את העניין ויש כמובן את המפגש עם המלל. המפגש הזה טוען את הוויזואלים במשמעות חדשה. הקולאז'ים שלי הושפעו מהדאדאיסטים, בעיקר הקולאז'ים בשחור לבן שיצרתי מיד אחרי בצלאל ופורסמו לאחר שנים ב'ספרות זולה' ובעיתון הקומיקס 'הבועה'. הושפעתי גם מג'ון הרטפילד, מקס ארנסט, ג'ימי ריד (שיצר קולאז'ים, של תמונות צילום מסמכים, עבור הסקס פיסטולס) ופרנק זאפה שיצר קולאז'ים מוסיקליים. הקולאז' היא טכניקה מאוד מתגמלת עבור היוצר כי היא תמיד מפתיעה בחיבורים לא צפויים. יש לי מאגר וויזואלי עצום שממנו אני יכול לשאוב חומרי גלם: אוספים של כרזות קולנוע, גלויות, אנציקלופדיות ופרסומות מכל מיני תקופות. ביום העצמאות האחרון איירתי את מוסף החג של 'ידיעות אחרונות', כולו בקולאז'ים צבעוניים, כולל שער ואיורי ווינייטה קטנים. במשך שבועיים גזרתי סלט קצוץ דק של מאות תמונות, הדבקתי אותן מחדש וכתבתי להן טקסטים מחורזים. במשך שנתיים איירתי בקולאז'ים את המדור 'מבקרי המדינה' במוסף הפוליטי של 'ידיעות אחרונות' ואני מאייר את המדור 'דעות' שהוא קריקטורה יומית פוליטית, בדרך כלל בטכניקה קולאז'ית. טור הקומיקס הקולאז'י הראשון של אנגלמאיר הופיע במקומון 'כל העיר' בירושלים בשנת הלימודים האחרונה שלו בבצלאל. הטור נקרא 'סוטה העיר' וסיפור חוויות מאוירות של רווק ירושלמי שוחר הרפתקאות מיניות מכל מיני סוגים ופנטזיות בגוף ראשון. זה היה טור נועז ופרובוקטיבי מבחינת העיצוב ומבחינת התכנים ופורסם בשער האחורי של העיתון. אלי: היו תגובות? אנגלמאיר: הגיעו כל מיני מכתבים נזעמים למערכת ואז הגיעו מכתבים שהגנו בלהט על הטור. במסיבה בנחלאות מישהי סיפרה לי בזעזוע על הטור הזה והייתה די בשוק כשסיפרתי לה שאני היוצר... פעם השתמשתי בטור בתמונה שגזרתי מ'נשיונל ג'יאוגרפיק' של שתי ילדות מחזיקות זר פרחים. הייתי בטוח שהילדות הודיות. התברר שהתמונה צולמה בארץ בתחילת שנות החמישים ואחת הילדות האלה התקשרה לעיתון וביקשה את התמונה המקורית. היא זכרה את עצמה ואת חברה שלה מצטלמות בשדה בירושלים, שעליו מאוחר יותר הוקמה הכנסת. הפרק הזה, של 'סוטה העיר', עסק בשתי ילדות שהן פריקיות מעריצות של נשיא המדינה. בכל יום מחכות לו עם זרי פרחים ומתנות ליד השער של בית הנשיא, שנים לפני שהנשיא עצמו הפך לפריק מטורף של עובדות בית הנשיא. דמות הסוטה והמציצנות הפכו לאלמנט קבוע ביצירתו של אנגלמאיר. הוא משלב את הביזארי והקינקי והכל בקריצת עין. אנגלמאיר: הסקס אצלי הוא תמיד ציוני, מתרחש בפארק הלאומי ברמת גן, בירושלים העתיקה, בכיכר רבין או על מטוס קרב. כשאתה רואה זוג מתעלס בפרדס ושניהם חבושים בכובעי טמבל (ע"ע 'סטיות של פינגווינים'), המין והציונות מלופפים זה בזה עד ההתפרקות המיוחלת. שושקה ב-1988, החל אנגלמאיר לפרסם במקומון ירושלים, את הדמות הידועה והאהובה ביותר שלו – שושקה. ב'עלילות שושקה', סיפור פרוזה מאויר בהמשכים, ווריאציה מוקדמת על עלילות בחורה אקסיסטנציאליסטית, שמממשת את הפנטזיות שלה וחיה בקלילות, מתוך הסכמה ואהבה לעולם הסובב אותה. שושקה תמיד עירומה. באחד הפרקים היא מתלבשת וחבריה לא מזהים אותה. בסיפורי הקומיקס של שושקה, היא מוכנה לעשות הכל בעבור סיפוק רגעי, וכך היא מטיסה מטוס קרב ומפציצה בכיף מעפיל, שודדת בנקים ומפתה שליחי סופר, מכסה את גופה בפירסינג, צונחת על גג 'כלבו שלום' על חייל בודד ששובר שמירה בעירום, מעשנת נרגילות, רוקדת טראנס, מפתה נכה צה"ל אקדמאי ומגדלת פרחי שושקה הזייתיים במיוחד. את כל אלה היא עושה תוך שהיא מפזמת שירי נעמי שמר וללא נקיפות מצפון או התלבטויות. שושקה המצוירת בגרסתה העכשווית, הופיעה לראשונה בעיתון הישראלי 'מאד' (MAD), גרסה ישראלית קיצרת ימים של המגזין האמריקני הסאטירי המפורסם. שושקה הופיעה שם פעמיים ולאחר מכן במגזין הקומיקס החתרני 'סטיות של פינגווינים'. שושקה הפכה לאחת הדמויות המזוהות עם המגזין, ושם מצאה שושקה את הקהל שלה שהזיל ריר למראה דמותה וחיכה בקוצר רוח להמשך עלילותיה מגיליון לגיליון. משם המשיכה שושקה לככב במגוון התגלויות, בעיקר במגזין בהוצאה עצמית 'סירופ'. לאחרונה היא הופיעה בכרוז לכבוד 'לילה לבן', שאנגלמאיר הוציא ביולי 2008, וחולק ברחובות העיר. שושקה הפכה לדמות המזוהה ביותר עם אנגלמאיר. היא כיכבה בפתיחים שיצר עבור הסדרה 'בלונד' של אורנה בן דור לערוץ 8, על פי עלילותיה נוצרו סרטי אנימציה על ידי בוגרת בצלאל יערה בן יהודה, וסיפוריה תורגמו לגרמנית למגזין 'סטרפצין', מגזין הקומיקס הנפוץ ביותר בגרמניה. התרגום של שושקה לגרמנית נתקל בקושי לא צפוי: שיריה המיליטריסטיים של נעמי שמר, כמו 'על כנפי הכסף רכובים', 'הוא פשוט שריונר', ו'שייפתח עליי שייפתח', הפכו בגרמנית לשירי מלחמה שהזכירו שירים נאציים. שושקה הופיעה במגוון של מקומות, מוצרים ומזכרות, כמו רקמות בחוטי משי שרקמו קשישים בנפאל, ארבע מאות רקמות שונות, טלאים לבגדים שהודפסו בחנות 'בנימינה', מגנטים למקרר, ופסלונים. שושקה הופיעה, בעירום מלא כמובן, על שער העיתון 'זמן תל אביב'. אנגלמאיר: שושקה היא האלטר-אגו שלי, היא מממשת את כל מה שאני מפנטז ולא מעז, וחיה חיים נפלאים של אינטראקציה עם כל הסובב אותה. שושקה זוכה גם להתייחסויות רבות במכתבי קוראים וקוראות, כולל תחתוני נשים מאוירים ששלחה מעריצה נלהבת, מקושטים בדמותה של שושקה טסה לחלל. לאחרונה קיבל אנגלמאיר, מקוראת 'סירופ', תצלום של כלבתה מדובללת השיער, שושקה. סידרת קומיקס שלו 'חם וזפת', הופיעה בעיתון 'חדשות', אודות ילד ערבי תמים בשם איברהים, שחי על שפת הים וניפגש בטיפוסי חוף שונים. הסדרה שרדה כ-3 שנים. אלי: היית מוכן להמשיך עם 'חם וזפת' גם היום? אנגלמאיר: איברהים גדל מאז, לעומת שושקה שנשארה צעירה, אנרגטית ושוחרת הרפתקאות. דמות נוספת שמככבת בסיפוריי היא 'הפינגווין הכי מעצבן בקוטב הצפוני'. אלי: איך הרגשת בעיתון 'חדשות'? אנגלמאיר: כמו עליסה בארץ הפלאות העיתונאיות. זאת אומרת, הייתה שם פתיחות וניסיוניות, שהשפיעו אחר כך על עיתונים אחרים בארץ. לשמחתי עבדתי שם כמאייר הבית של העיתון עם אודי אושרי, שהכרתי עוד מ'כל העיר' בירושלים. ב 'חדשות' האיורים והוויזואל בכלל, קיבלו מקום מרכזי. מה שהתחיל כבר בשנים הראשונות של העיתון עם עמודי הצבע הנפלאים של דודו גבע. העיתון פרסם כפולות עמודים מצוירות, קומיקסים נועזים, בתקופה שהאיור, בעיתונים אחרים, ליווה את הטקסט בצניעות. עבדתי שם עם המעצב רונן מזרחי שהיה חדשני ונועז בתפיסה הוויזואלית שלו. במיוחד אהבתי גיליונות נושא, שבהם איירתי שערים, לוגואים, איורי כתבות וקומיקסים. אלי: הייתה עליך צנזורה? אנגלמאיר: צנזרו אותי כמה פעמים. לפעמים בתוכן, כמו באיור שהתייחס להרעלת הבארות בסיני, פרשה שהצנזורה הצבאית אסרה לפרסם. היו כמה פעמים שהתייחסתי לנושאים מיניים או אלימים בצורה שהייתה בוטה וביקשו ממני לרכך את זה. ב'עכבר העיר' הצעתי שער לכבוד גלולת הויאגרה, רואים בו בחור עם זקפה ענקית ובגד ים, על החוף, ובחורות סביבו מעריצות אותו. האיור לא אושר לפרסום אבל הודפס בספר האיורים שלי, שיצא ב'עם עובד'. אבל היו גם הפתעות, כמו סדרת 'משחקים וכייף' שפרסמתי ב'חדשות', סדרת משחקים בוטה ואבסורדית, שהפרסים בה היו חפיסות מרגרינה ופורסמה על כפולות עמודים במוסף, שער לפסח של מודעות מין ואיורים אחרים נועזים שפורסמו בכל מיני עיתונים ללא התערבות מערכתית. בדרך כלל אני יודע מה גבולות העיתון. לפעמים אני קצת מותח אותם. עבודות נועזות במיוחד אני מפרסם בחוברות 'סירופ' שלי, וכן בכרוזים ומיני קומיקס שאני מחלק ברחבי העיר ואת הכי נועזות אני שומר במגירה ויום אחד אחשוף אותן לעיניכם הנדהמות. ספרו הראשון היה 'הידעת', שהופיע כטור בעיתון 'חדשות', אוסף של קריקטורות ועובדות מוזרות המבוססות על מדורים מסוג זה שרווחו בעיתונות בשנות החמישים, ובהן ביטא את נטייתו לשחוט פרות קדושות, תוך שהוא משתמש בחומרים נוסטלגיים מכל הבא ליד ומכל תקופה וויזואלית שעולה על הדעת, מעטיפות מגזינים אמריקניים של מדע בדיוני משנות ה- 20, דרך איוריי ספרי ילדים ישראלים של שנות ה- 50 וה- 60, ופרסומות משנות ה- 70. בדרכו שלו, המטורפת אנגלמאיר הוא רומנטיקן של התרבות הישראלית הישנה ומרבה להשתמש באימג'ים פופולאריים שלה כדי להעביר את מסריו החתרניים. בין השאר, אנגלמאיר יצר הגדה לפסח, ומכיוון שזו גרסה שלו, היא רחוקה מלהיות קונוונציונאלית. אנגלמאיר: לאחר שאיירתי שער 'עכבר העיר' לפסח, שהיו בו מודעות מין בנוסח: "קרע לי את ים סוף מאחורה" ו"תשפריץ לי בחורין ותהיה בן חורין", התקשרה אליי דלית לב, עורכת ספרי הילדים של הוצאת 'תמוז' והציעה לי לאייר הגדה של פסח. אנגלמאיר הסתגר בדירתו במשך שלושה חודשים וצלל לתוך הטקסט. הוא העתיק את ההגדה כולה בכתב ידו והתוצאה הייתה הגדה מקורית וחתרנית שמשאירה את הקוראים מרותקים ומשועשעים עד סוף הסדר. המהדורה הראשונה נמכרה כמו מצות טריות תוך עשרה ימים ומאז הופיעה בחמש מהדורות, הקולאז'ים האורגינאליים מתוכה הוצגו בתערוכה במוזיאון תל אביב לאמנות ובהשראתם נוצרו כלי קרמיקה על ידי האמנית טלי בר וצפרדעי מתכת קופצות. אנגלמאיר: תמיד עשיתי סדר אצל סבא שלי ורציתי ליצור הגדה לחברים. חשבתי שזאת הגדה חילונית באופייה אבל נדהמתי כשרב חרדי מבני ברק קנה עשרים ואחת הגדות לכל יושבי הסדר ואמר שיש ריבויי פרשנויות לתורה. בשנת 2002 יצא לאור הספר 'אנגלמאיר', בהוצאת 'עם עובד', ובו מוגשות עבודותיו לאורך השנים: טורי קומיקס, איורים שהתפרסמו בעיתונים, ספרון 'כיפה אטומה', שפורסם במלחמת המפרץ, הפוסטר 'דוב למות בעד ארצנו', כרטיסי שנה טובה מצוירים, והם נותנים תמונה מקיפה של האיש ויצירתו. ב-1998, פרסם אנגלמאיר את חוברת 'סירופ' הראשונה. מאז פורסמו שתי חוברות 'סירופ' נוספות. החוברות מלאות בהזיות ציוניות, מתכונים מופרכים, וסיפורי זימה אבסורדיים. חוברות 'סירופ' מיועדות לקהל בוגר והם כנראה הקומיקסים הארוטיים ביותר שפורסמו עד כה בעברית. מלבד האנימציות לסדרה 'בלונד', אנגלמאיר יצר פתיח אנימציה, ליום העצמאות לערוץ 10, בשיתוף עם לאה ברקוביץ', וכתבת אנימציה לתכנית 'עובדה' בערוץ 2, אודות דודו גבע, בשיתוף עם איתי אנגל. אלי: למה אתה אוהב להצחיק? אנגלמאיר: אני מעדיף לראות סביבי אנשים מחייכים בהנאה מאשר אנשים בוכים שצורחים בהיסטריה "למה? למה?!" אלי: מה העניין בעיסוק האובססיבי בסקס והפרשות גוף? אנגלמאיר: אני מעדיף לעסוק בענייני יומיום ולא בגיבורי על שלעולם לא מפליצים. סקס חביב עלי כי זה נעים ובריא כשלא מגזימים עם זה. הפרשות זה משהו שכולנו עושים מידי פעם, לכן מן הראוי להתייחס לתופעה המשונה הזאת. יש עוד הרבה נושאים אחרים שמאוד מעניינים אותי, כמו אהבה, שלום, ונשק לא קונוונציונאלי. היה לי רעיון פעם להוסיף כולסטרול לפצצות אטום, שיהיה עוד יותר לא בריא. הודות לחוברות 'סירופ', אנגלמאיר החל לקבל המוני מכתבי מעריצים ומעריצות מדהימים שמתויקים אצלו באוגדנים צבעוניים. ביניהם מבחר מתנות ששלחו לו מעריצות, כמו חזייה רקומת פייטים, מובייל תפור מחרקים, מקלעת משערות בית שחי, טמפון מצויר, מכתבי אהבה עסיסיים ועוד. גרופית צעירה בת כ-15 נהגה לארוב לו ליד ביתו ולנשוך אותו בצווארו, חוויה לא נעימה שגרמה לסימנים כחולים על צווארו והסברים מגומגמים לאשתו, גילה. אנגלמאיר: לפני כמה שנים, פרסמתי כרוז אהבה ובו שיטה פשוטה להכיר בני זוג ברחוב ולהתנשק איתם מיד. זאת מן שפת סימנים כזאת. חילקתי כמה אלפים של כרוזים כאלה ברחוב. השיטה לא כל כך הצליחה כי חלק מהנשים התביישו להתנשק כך סתם עם גברים זרים. אלי: מה פירוש השם אנגלמאיר? אנגלמאיר: המלאך המאייר, ראש וועדת קישוט בגן-עדן. אלי: איזה יוצרים ישראלים השפיעו עלייך במיוחד? אנגלמאיר: שמעון צבר, שהיה מאייר ענק בשנות ה-50 וה-60 וסופר מעולה. הבנות שלי רותם ותמר, מתגלגלות מצחוק מ 'טוסברהינדי הגיבור'. דודו גבע המופלא, שנתן לי השראה בשמחת החיים, בהומור הפרוע ובמחויבות הטוטאלית שלו ליצירה. כשלוש שנים נפגשנו, דודו גבע, תמיר שפר ואני, פגישות הזויות שנמשכו אל תוך הלילה, מלאות בתכנונים לכבוש ולנקב את העולם בשם המהפכה היצירתית של 'חבורת החור'. קיבלתי השראה מדוד טרטקובר, המדויק והמרתק, אלכימאי של הישראליות. יש לי ידיד שגר עכשיו בהודו, עומרי לווין, שהשפיע מאוד על היצירה שלי ושלף אותי ממחוזות הפסבדו-אמנות אל מחוזות הסבבה והפאן. אלי: איך אתה מקבל רעיונות? אנגלמאיר: בצורה אסוציאטיבית, וויזואלית ומילולית. המקריות משחקת תפקיד חשוב בעבודות שלי ולכן הן מצליחות להפתיע גם אותי. אלי: אתה עובד במחשב? אנגלמאיר: אני כנראה אחד המוהיקנים האחרונים עליי אדמות שגוזר, מדביק ומאייר ביד ללא עזרת מחשב. אני כנראה מאותגר טכנולוגית, איש המערות של האיור הישראלי. אני מת על סימני דבק, גזירה ופקשושים בצביעה, בקיצור, סימנים שבן אדם עבד על האיור הזה ללא מניפולציות של מיליוני פיקסלים ונוריות ניאון. אלי: מה החלום שלך? אנגלמאיר: אני רוצה לשחק את הזאב ב'פטר והזאב', לביים סרטים מצוירים ליו-טיוב, ששושקה תופיע בין שני פסי התכלת של הדגל במקום המגן דויד, ושסוף סוף אחרי עשרת אלפים איורים יכריזו עליי בתור המאייר הלאומי, הבית שלי ייפתח לקהל הרחב וכל הבנות שיגיעו לבקר יגידו "לא ייאמן, גם מאייר וגם חתיך מחץ, מהמם פי מיליון מביאליק!" נספח 1 : ביבליוגרפיה של מאמרים על זאב אנגלמייר שם המאמר: אנגלמאיר הלוואה נוחה מהבנק החזותי כותב המאמר: אדם ברוך הנושא: דעותיו של אדם ברוך על מגוון נושאים אקטואליים ופוליטיים, וקטע המוקדש לסגנונו האומנותי של אנגל מאיר לרגל תערוכתו באסכולה ועל איור עיתונות תאריך: 1998 מקור: עיתון מעריב, מדור 'שישי' שם המאמר: סנטר הגומי בעורף האוייב כותב המאמר: דודו גבע הנושא: תהיות על מהות אמנותו של אנגלמאיר תאריך: 1998 מקור: קטלוג תערוכת יחיד של אנגלמאיר באסכולה 'אנגלמאיר במערבולת האילוסטרציה' שם המאמר: זאב של נייר כותב המאמר: נרי ליבנה הנושא: כתבה על אנגלמאיר ועבודותיו תאריך: 22.3.02 מקור: מוסף הארץ, עמ' 70-74, 22.3.02 שם המאמר: הארנב הנמרץ מקריית אונו כותב המאמר: אסף גפן הנושא: ראיון עם זאב אנגלמאיר תאריך: 4.6.2004 מקור: תרבות מעריב, עמ' 4-5 שם המאמר: המאייר הלאומי? כותב המאמר: קרן צור הנושא: עולמו של זאב אנגלמאיר, כתבת שער תאריך: 4.6.2004 מקור: זמן תל אביב, גיליון מס' 628, 4.6.2004 שם המאמר: האיש וההגדה כותב המאמר: עמיר חדד הנושא: הגדה של פסח מאוירת ע"י זאב אנגלמאיר תאריך: 12.3.1999 מקור: ידיעות אחרונות, מוסף 7 ימים, עמ' 86, 12.3.1999 שם המאמר: הגבר המשחק כותב המאמר: איריס פז, אופיר פז הנושא: ניתוח סגנוני לעבודותיו של זאב אנגלמאיר, לרגל התערוכה 'אנגלמאיר במערבולת האילוסטרציה' תאריך: ינואר 1998 מקור: הגלריה לעיצוב של אסכולה, מס' קט' 20/98 שם המאמר: כמה דברים שידעת, או לא, על אנגלמאיר כותב המאמר: תמיר להב-רדלמסר הנושא: כמה דברים שידעת, או לא, על אנגלמאיר תאריך: 1998 מקור: קטלוג תערוכת יחיד של אנגלמאיר באסכולה 'אנגלמאיר במערבולת האילוסטרציה' שם המאמר: ניתוח פלסטי כותב המאמר: ירמי פינקוס מושא המאמר: זאב אנגלמאיר ואנקי בילאל הנושא: האומנות של זאב אנגלמאיר לרגל התערוכה בגלריה אסכולה אמנותו של אנקי בילאל תאריך: 1998 מקור: עיתון 'העיר' שם המאמר: חופש הביטוי באמצעות גרסה מוגבלת של השתוללות כותב המאמר: תמיר ראונר הנושא: ספר חדש לזאב אנגלמאיר תאריך: 5.6.2002 מקור: עיתון 'הארץ', מוסף ספרים, עמ' 18, 5.6.2002 שם המאמר: העיתון הלא ממוסד הכי טוב 'סירופ' הנושא: חוברת הקומיקס 'סירופ' תאריך: 1998 מקור: עיתון 'תל אביב' שם המאמר: מראה את הטוסיק כותב המאמר: דנה פלג הנושא: ספרו החדש של זאב אנגלמאיר 'אנגלמאיר' ואי הבחנה בין זהויות ונטיות מיניות תאריך: 2002 מקור: עיתון הזמן הורוד, עמ' 34 שם המאמר: כל המרבה - הרי זה מתוסבך כותב המאמר: נטע פלג הנושא: הגדה של פסח, זאב אנגלמאיר, הוצאת תמוז. תאריך: 1999 מקור: ככל הנראה עיתון 'מלבס', מקומון פתח תקווה. (לבדיקה) שם המאמר: הידעת? כותב המאמר: רותה קופפר הנושא: הידעת? ספר של זאב אנגלמאיר, הוצאת מודן וביקורת על האיורים בעיתון 'חדשות' תאריך: 1994 מקור: עיתון 'הארץ' שם המאמר: לזכור כותב המאמר: נטע פלג הנושא: הומור תאריך: 1999 מקור: 'כלבו' מקומון חיפה שם המאמר: מה נשתנה? אני משתינה כותב המאמר: ניסן שור הנושא: ההומור של אנגלמאיר תאריך: 1999 מקור: עיתון 'צומת השרון' שם המאמר: זאב אנגלמאיר אמן כותב המאמר: טל ניב הנושא: ראיון עם זאב אנגלמאיר תאריך: 9.1.98 מקור: מוסף עיתון 'הארץ', 9.1.98 שם המאמר: כל השערים של עכבר העיר כותב המאמר: תמיר להב-רדלמסר הנושא: השערים של עכבר העיר תאריך: 1997 (לבדיקה) מקור: קטלוג תערוכת 'עכבר העיר' בגלריה אסכולה ובדיזינגוף סנטר שם המאמר: מטורף? אני? כותב המאמר: יובל יועז הנושא: כתבה על התכנים בעבודות אנגלמאיר תאריך: 1999 (לבדיקה) מקור: עיתון 'אנשים', עמ' 32-34 שם המאמר: חבורת חור מוחלט בהחלט כותב המאמר: רונה קופרבוים הנושא: כתבה על אנגלמאיר, דודו גבע ותמיר שפר ויצירתם חבורת החור תאריך: 29.6.2000 מקור: עיתון 'העיר', עמ' 49-55, 29.6.2000 שם המאמר: סירופ 3 כותב המאמר: איתמר ב"ז הנושא: כתבת שער על אנגלמאיר לרגל הוצאת החוברת 'סירופ 3' תאריך: אוגוסט 2007 מקור: עיתון 'העיר' שם המאמר: קומיקsense כותב המאמר: שלי דובלינסקי הנושא: ספריו של אנגלמאיר וחוברות 'סירופ' תאריך: 2008 מקור: עיתון קומיקס 'הצופר', כתבה של 'האוזן השלישית' מדור אוזן ספרים שם המאמר: 5 התחנות של זאב אנגלמאיר כותב המאמר: ענבל שתיוי הנושא: חייו ופועלו של המאייר הכי מצחיק במדינה תאריך: 2004 מקור Energy מעריב, אתר האינטרנט של מעריב נספח 2: פרטים אישיים זאב אנגלמאיר לילנבלום 18 א, תל אביב שנת לידה: 1962 ארץ לידה: ישראל השכלה: בצלאל - אקדמיה לאומנות ועיצוב הוראה 1989-91 מרצה לאיור ועיצוב בבית ספר לאומנות – מימד תל אביב 1995-07 מרצה לאיור בבית הספר לאומנות -ויטל שהפך לאקדמיה לעיצוב שנקר רמת גן 1996-97 מרצה לאיור במחלקה לעיצוב גרפי באקדמיה לאומנות בצלאל, ירושלים 2002-07 מרצה לאיור בבית הספר לאומנות - אבני, תל אביב חברות בארגון מקצועי 2007-2008 חבר בארגון הקריקטוריסטים הישראלי ציונים לשבח פרסים ומלגות 1985 מלגת קרן תרבות אמריקה ישראל 1986 פרס הישגים של המחלקה לעיצוב גרפי, בצלאל 1986 מלגת קרן תרבות אמריקה ישראל 1987 מלגת קרן תרבות אמריקה ישראל 1998 סירופ - זוכה לחוברת הקומיקס האלטרנטיבית הטובה ביותר ע"י 'עיתון תל אביב' 2002 עטיפת הדיסק של מאור כהן (בשיתוף דודו גבע ותמיר שפר) זכתה כעטיפה הטובה ביותר לאותה שנה ע"י 'עיתון תל אביב' 2004 איור שער של עתון 'העיר' נבחר לייצג את ישראל בתערוכה נודדת ב'מכוני גתה' בעולם. פרסומים ספר הידעת? - אוסף עבודות מהמדור שהתפרסם בעיתון 'חדשות', 120 עמודים, הוצאת מודן ספר הגדה של פסח - בנוסח אנגלמאיר, הוצאת תמוז אנגלמאיר במערבולת האילוסטרציה - קטלוג התערוכה בגלריה אסכולה סירופ 1 - חוברת קומיקס, הוצאת סטיות של פינגווינים סירופ2 - חוברת קומיקס, הוצאה עצמית סירופ 3 - חוברת קומיקס, הוצאה עצמית אנגלמאיר - ספר, 120 עמודים, אוסף עבודות איור לעיתונות, הוצאת 'עם עובד' אנימציה לכתבה אודות דודו גבע בתכנית 'עובדה' איורים לפתיח אנימציה ליום העצמאות, בערוץ 10 פתיח אנימציה לסדרה, ולכל פרק של 'בלונד' מאת אורנה בן דור (ערוץ 8) כרזה למגאזין 'מאד' הישראלי כרזה ל'בית השאנטי', תל אביב כרזה ותדמית לפסטיבל הסרטים הדוקומנטרים בסינמטק תל אביב כרזה לסרט 'חולת רדיו' של דוקי דרור כרזה לסרט 'הלוך חזור' של דוקי דרור כרזה ועטיפה לדיסק של מאור כהן (בשיתוף גבע, שפר) כרזה 'חור אהבה' (בשיתוף גבע, שפר) עטיפה לדיסק ל'בית השאנטי' עיצוב דמות מאוירת לשילוט עבור עיריית קרית אונו איורים לספר 'צלילי הגהנום' של רפאל פוגל איורים לספר 'מעשה בחזאי מכפר הס' הוצאת קרן איורים לספר 'אבאלה' של יקיר אלקריב, הוצאת אריה ניר איורים לספר 'טאו טה טיגרה' של פלי הנמר, הוצאת BB BOOKS עטיפה לספר 'מתחת לקו העונג' הוצאת חרגול מאמר 'עוצמת הקולאז' לספר 'פשר החיים' של דודו גבע איורים נוספים ב'ספר הקומיקס הציוני', 'ספר החתונה' ו'ספר הבר מצווה' של מכללת עלמא, ב'יומן השנה' של 'סלון מזל' ועוד. עבודות שפורסמו בעיתונות 1987- מדור שבועי מאוייר 'סוטה העיר' בעיתון 'כל העיר', ירושלים 1988- מדור שבועי מאוייר 'עלילות שושקה' בעיתון 'ירושלים' 1989- מדור קומיקס במגאזין 'מוטו' מדור קומיקס שבועי 'חם וזפת' במוסף 'קליפ' של עיתון 'חדשות' מדור שבועי 'מצא את ההבדלים' במוסף יום שישי של עיתון 'חדשות' איור לטור שבועי 'מחלת השבוע' בעיתון 'חדשות' (במשך כשנתיים) 1994 – 'פגישה עיוורת', מדור שבועי מאוייר בעיתון 'דבר' 'קרע קרע' - מדור שבועי מאוייר בשער האחורי בעיתון 'העיר' 'עכבר העיר' - מעל שמונים איורי שערים לחוברות 2006 – 2008 'מבקרי המדינה', איורים וקריקטורות פוליטיות למדור הסטירי השבועי ב'ידיעות אחרונות' 2006 – 2008 'דעות' קריקטורות פוליטיות למדור היומי ב'ידיעות אחרונות' 2006 – 2008 'אבאלה' איורים שבועיים למדור ב'זמנים מודרנים' כשלש שנים מאייר הבית של 'חדשות': שערים, כתבות, כותרות, וגיליונות נושא מיוחדים של העיתון כעשר שנים מאייר הבית של 'ידיעות אחרונות':שערים, כתבות, גיליונות נושא בכל מוספי העיתון איורים נוספים התפרסמו ב'משקפיים' - העיתון של מוזיאון ישראל וב'עינים' - מגזין לילדים, 'מעריב', 'הארץ', העיר', 'כל העיר', 'עכבר העיר', 'מוניטין', 'פוליטיקה', 'ורמייה', 'דבר', 'מאד', 'בלייזר', 'את', 'פירמה', גלובס', 'PC+', 'ארץ אחרת ועוד. סיפורי קומיקס התפרסמו ב: 'הבועה, 'מאד', 'PLAN B', 'סטיות של פינגווינים', 'בלנדר', 'הצופר', 'ספרות זולה', 'הקורמורן', 'A4' וכן במגאזין הקומיקס הגרמני 'סטרפצין' ביקורות על ספרים ותערוכות (רשימה חלקית ומקוצרת של ביקורות מתוך עשרות נוספות) "אם זה לא ברור עדיין- אני מת על העבודות של מר אנגלמאיר, ובכל פעם שאני נתקל בציוריו. אני חש בהתרוממות רוח ושמחה, דיצה וגילה. למעשה הייתי מוכן בשמחה למחוק את חתימותיו בטיפקס, ולשרבט עליהן את הלוגו 'גבע'. זה לא שאני רוצה להתהדר בנוצות זרים, אלא שאני מרגיש הזדהות מוחלטת עם רוחו, כוונותיו והצורה שבה הוא מבטא אותן, ומאחל לעצמי אותה מידה של חופש, איכות וכוח אליהם מגיע הזאב הרעב.” דודו גבע, קטלוג גלריה 'אסכולה' "משך השנים מתקיים בישראל משק אילוסטרטיבי עשיר. אנגלמאיר אחד מנציגיו המעולים. לאנגלמאיר הפועל גם בעיתונות הלגיטימית וגם במחתרתית נוסח משלו שעיקרו: בלילת חומרים עצומה. ומבלילה זו נמשך הסיב האנגלמאירי. מכל אלה, אנגלמאיר מייצר אילוסטרציה המתייחסת גם לנוהלי החיים היומיומיים, גם לאידיאות אתיות ופוליטיות שליטות וגם להיסטוריה של האילוסטרציה עצמה, כלומר מדבר בכמה טלפונים יחד באותה שעה." אדם ברוך - 'שישי' – 'מעריב' "אנגלמאיר הצליח לפצח את הקוד הבלתי אפשרי של שפה ויזואלית ישראלית. סדרת האיורים שמלווה את הספר היא קולאז' סלפסטיק מופרע, שמצליח בדרך מוזרה לייצר שפה חדשה, שמתקשרת עם הישראליות." עמיר חדד – 'ידיעות אחרונות' " הרבה שערים נפלאים של 'עכבר העיר' אייר המאייר זאב אנגלמאיר. את החותם האישי שלו מזהים מיד ואפילו מרחוק. זהו סגנון מובהק, מובחן, חזק וחריף. בקו שחור עבה, בוטה ומהיר, הוא ממציא יצורים, יוצר סיטואציות חצופות והכל בהומור שופע, לא מתחנחן וללא פשרות." נעמי סימן טוב – 'העיר' "זאב אנגלמאיר הוא עוגת הקרם בפרצופו של הפוליטיקלי קורקט, אל מול הבורגנות הישראלית, אנגלמאיר הוא הילד הרע שצועק - ”כולנו עירומים." אסף גפן – 'תרבות מעריב' "לו איור היה מוסיקה, אנגלמאיר היה רוק כבד. המיתרים המחוספסים שלו חורקים, מייבבים וצורחים. סולו הגיטרה של אנגלמאיר נשמע מרושל, כאילו, אך בתוך הצלילים המתכתיים מסתתרת שירה צלולה ומדויקת, תמיד. שפתו רזה, בוטה,מיידית ונטולת כל סלסול או קישוט מיותר. שפה ההולמת במדויק עיר חמה, לחה, שטוחה, אופנתית, עצבנית, אפורה ומתקלפת.” תמיר להב-רדלמסר קטלוג 'עכבר העיר' תערוכות יחיד 1982 בית החייל תל אביב, ציורים וקולאזים 1998 גלריה 'אסכולה' תל אביב, אנגלמאיר במערבולת האילוסטרציה 1999 סינמטק תל אביב, הגדה בנוסח אנגלמאיר 1999 גלריה 'אנגל', תל אביב, הגדה של אנגלמאיר 2002 סינמטק תל אביב, אנגלמאיר תערוכת יחיד 2003 תיאטרון החאן ירושלים, אנגלמאיר תערוכת איורי עיתונות 2004 קפה 'פריץ', תל אביב, תערוכת אנגלמאיר בפריץ - אני טסה להציץ 2005 'הבית הישראלי' בפריז, צרפת, אנגלמאיר - תערוכת יחיד תערוכות קבוצתיות (רשימה חלקית) 1985 מוזיאון תל אביב לאמנות, ביתן הלנה רובינשטיין - שבוע האמן הצעיר, איורים ואריזות 1986 מוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית, שבוע האמן הצעיר 1987 ביתן הלנה רובינשטיין, עבודות מעיתון 'כל העיר' (תערוכת זוכי פרס קרן אמריקה-ישראל) 1988 מוזיאון ישראל ירושלים, תערוכת קומיקס באגף הנוער 1990 יד לבנים רעננה, תערוכת קומיקס ישראלי 1991 יד לבנים רעננה, תערוכת כרטיסי שנה-טובה של אמנים 1991 מוזיאון תל אביב לאמנות, תערוכת 'זמן אמת', מציג 14 עבודות מתוך סדרת 'כיפה אטומה' 1993 הסדנה לאמנות בראשון לציון, תערוכה של חמישה מאיירי עיתונות 1994 מוזיאון ישראל ירושלים, אגף הנוער, תערוכת 'אמנות במספריים' 1995 אקדמיה בצלאל, ירושלים, תערוכת קומיקס 11X 1995 טבעון, תערוכת קומיקס ישראלי 'גבול הטעם הטוב' 1995 אגודת המעצבים הגראפיים תל אביב, תערוכת קומיקס 11X 1995 גלריה 'אסכולה' תל אביב, תערוכת שערי 'עכבר העיר' 1995 דיזינגוף סנטר, תל אביב תערוכת שערי 'עכבר העיר' 1996 גלריה 'אסכולה', תל אביב, תערוכת 'מנגל' 1996 בית האמנים תל אביב, תערוכת 'הבן יקיר לי' 2003 מוזיאון נחום גוטמן תל אביב תערוכת 'חמורים' מציג 12 עבודות של חמורים 2004 קפה גלריה 'סלונה' יפו, תערוכת 'הלם העתיד' 2006 מוזיאון תל אביב לאמנות תערוכת 'הגדות של פסח' 2007 סינמטק תל אביב, קריקטורות פוליטיות 2008 מוזיאון ישראלי לקריקטורה וקומיקס, חולון, 'השנה שהייתה' קריקטורות פוליטיות